מחלות ותזונה טיפולית – תת פעילות של בלוטת התריס

מידע כללי:

בלוטת התריס (תירואיד), הינה בלוטה אנדוקרינית קטנה ברוחב 5 ס"מ, הנמצאת בבסיס הצוואר מתחת לתיבת הקול. לא ניתן לראות אותה או לחוש בה חיצונית, אלא אם כן היא מוגדלת. שתי אונות הבלוטה מחוברות ביניהן ברקמה המכונה "מיצר", כך שצורת הבלוטה דומה לאות H באנגלית, או לפרפר. מבחינה היסטולוגית הבלוטה מכילה זקיקים. כל זקיק מורכב משכבת תאי אפיתל בהיקף ומחומר הנקרא Colloid הנמצא בתוך הזקיק. חומר זה מכיל מאגר גדול של הורמוני התריס. התירואיד היא הבלוטה האנדוקרינית היחידה בגוף המכילה מאגר גדול של הורמון, בכמות המספיקה לצרכי הגוף למשך 3 חודשים. בלוטת התריס מפרישה את הורמוני התריס, המפקחים על תהליך חילוף החומרים (מטבוליזם) של כל תא מתאי הגוף. הורמוני התריס משפיעים על הקצב המטבולי בשני דרכים: ע"י גירוי של כמעט כל רקמה בגוף לייצר חלבונים וע"י הגברת כמות החמצן שהתאים משתמשים בה. ייצור ההורמון מווסת ע"י המוח דרך מנגנון המבוסס על משוב שלילי. ההיפותלמוס מפריש הורמון "מעודד" הנקרא TRH- הורמון משחרר טירוטרופין, הגורם להיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) להפריש הורמון מגרה בלוטת התריס- TSH, אשר זה גורם לבלוטת התריס להפריש הורמוני התריס.
כאשר הריכוז של הורמוני התריס בדם מגיע לרמה מסוימת, בלוטת ההיפופיזה מייצרת פחות TSH, וכאשר כמות הורמוני התריס יורדים בדם בלוטת ההיפופיזה מפרישה יותר TSH. הורמוני התריס הם חומרים חלבוניים המורכבים מיוד וחומצת האמינו טירוזין. הם מופיעים בשתי צורות:
טירוקסין – 4T, הצורה המיוצרת בבלוטת התריס, משפיע מעט, או ככל הנראה לא משפיע על האצת הקצב המטבולי של הגוף. הטירוקסין מומר בכבד ובאיברים נוספים (כמו כליות וטחול) לצורתו הפעילה מבחינה מטבולית – טרייודותירונין – 3T. המרה זו מספקת כ- 80% מהצורה הפעילה של ההורמון, 20% הנותרים מיוצרים בבלוטת התריס עצמה ומופרשים ממנה. ה- 3T נקלט כמעט בכל מערכות הגוף והופך את תאי הגוף זמינים יותר לאדרנלין ואינסולין. רוב ה- 3T, 4T נקשרים לחלבונים מסוימים בדם, והם פעילים רק בזמן שהם אינם קשורים לחלבונים אלו, דבר המבטיח כי הגוף יקבל תמיד את הכמות הנכונה של הורמוני התריס הנדרשת לו, כדי לשמור על קצב מטבולי יציב.

 

תת פעילות בלוטת התריס- היפותירואיד:

זהו מצב שבו הבלוטה אינה פעילה די הצורך והיא אינה מייצרת כמות מספקת של הורמון הטירוקסין. בעקבות זאת נוצרת האטה בחילוף החומרים  בגוף. תת פעילות של בלוטת התריס מופיעה אצל נשים בשכיחות גבוהה פי שלושה מאשר אצל גברים. כלל התופעה פוגעת בכ-2% מאוכלוסיית העולם.

סיבות להיפותירואיד:

 

בעבר הסיבה העיקרית לתת פעילות בלוטת התריס הייתה חסר ביוד, בישראל, כמו בשאר העולם המערבי כמעט ואין כיום מצב של חסר ביוד.

כיום, הגורמים העיקריים לתת פעילות של בלוטת התריס היא חשיפה לסטרס ומחלת השימוטו, זוהי מחלה אוטו-אימוניות, בעקבותיה נהרסת הבלוטה על ידי נוגדנים חיסוניים המיוצרים בדם.

למתח נפשי ואיזון הורמוני הסטרס קיים משקל רב בפעילות בלוטת התריס. רמות גבוהות (באופן כרוני), של ההורמון קורטיזול, המופרש בזמני סטרס, פוגעות בתפקוד בלוטת התריס. רמות נמוכות של ההורמון דהידרואפיאנדרוסטרון (DHEA) מעלות ככל הנראה, את הנטייה ללקות בתת פעילות של בלוטת התריס.

חוסר איזון הורמונאלי בנשים המתבטא ביחס המופר בין האסטרוגן והפרוגסטרון יכול להשפיע על בלוטת התריס. בד"כ רמה גבוהה של אסטרוגן מחלישה את תפקוד הבלוטה.

תזונה לקויה וחסרים תזונתיים גם עשויים להוות גורמים לבעיה. בעיקר מחסור בחומצת אמינו טירוזין, באבץ, נחושת, סלניום, וויטמינים מסוג A, B2, B3, B6, , C החשובים בתהליך ייצור הורמוני התריס.

גורמים נוספים עשויים להיות: שימוש בתרופות פסיכיאטריות (ליתיום), תרופות כימותרפיות, תרפות לטיפול בהפרעות קצב לב, בעיות בבלוטת יותרת המוח, ניתוח והקרנות בבלוטת התריס עצמה.

 

טיפול תזונתי משלים לתת פעילות בלוטת התריס:

בטיפול מומלץ להסיר מזונות וחומרים העלולים להפריע לפעילות בלוטת התריס ולחזק אותה ע"י מזונות החיוניים עבורה. יינתן דגש לתזונה טובה ומאוזנת, המכילה חומרי תזונה החיוניים לגוף ולפעילות הבלוטה. חשוב ביותר להתייחס למתח נפשי כגורם משמעותי למחלה – עד כמה שניתן לשנות את אורח החיים להורדת המתח ולשלב פעילות גופנית ופעילויות אחרות להפגת מתחים.

 

 

מומלץ להפחית / להימנע:

  • ישנם מזונות הנקראים מזונות גויטרוגניים, אלו מזונות המכילים תרכובות גויטרוגניות שיכולים לדכא את פעילות בלוטת התריס, ע"י כך שהם מפריעים בתהליך סינתזת הורמוני התריס.
    מומלץ להימנע מאכילה של ירקות טריים ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, ברוקלי, כרוב סיני, קולרבי, לפת, כרוב ניצנים, חרדל וכן בטטות, תירס, בוטנים, צנוברים, דוחן ופולי סויה. ניתן לאכול מזונות אלו לאחר שבושלו ללא חשש, התרכובות הגויטרוגניות מנוטרלות בתהליך הבישול.
  • פלואור וכלור הנמצאים במי ברז ובמשחות השיניים הם שני חומרים כימיים המעכבים את יכולת הגוף לספוג יוד, הם חוסמים את קולטני בלוטת התריס ומקטינים את כמות ההורמונים המיוצרים על ידה. מומלץ לעבור לשתייה של מים מינרלים ולהשתמש במשחות שיניים טבעיות, שאינן מכילות פלואור.
  • מומלץ להימנע מצריכה של מזון מעובד ומשומר, המכיל כמות גדולה של חומרים כימיים מזיקים, חומרי שימור, חומרי הדברה והורמונים. חומרים אלו פוגעים בפעילות הורמונאלית תקינה ובפעילות הורמוני בלוטת התריס.
  • מומלץ להימנע מצריכה של סוכר לבן ופחמימות פשוטות, אשר מהווים עומס על הגוף.

 

מומלץ להקפיד:

  • מומלץ להרבות באכילת אצות ים כמו קלפ, נורי, דולסה, קומבו וואקמה, דגים, סרדינים ומלח ים, אלו מקורות העשירים במינרל יוד. חשוב לדעת ש אין לצרוך יותר מ-1 מ"ג יוד ליום לכל היותר, עודף יוד יגרום לנזק חמור לבלוטת התריס.
  • מומלץ לעבור לתזונה בריאה ומאוזנת המכילה דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, דגי ים צפוני, אגוזים וזרעים, שמנים מכבישה קרה.
  • מומלץ לצרוך חומצות שומן חיוניות החשובות לתפקוד בלוטת התריס, הן מצויות בעיקר בדגי ים צפוני כמו: טונה, מקרל, סלמון, הליבוט. וכן בזרעי פשתן, שמן פשתן ואגוזי מלך.
  • תת פעילות בלוטת התריס יכולה לנבוע ממחסור של מספר מינרלים ביניהם אבץ, נחושת וסלניום. מומלץ לצרוך מזונות העשירים במינרלים אלו: גרעיני דלעת, שקדים, אגוזים (מלך, לוז, פקאן, ברזיל), דגנים מלאים, שמרי בירה, נבט חיטה, שיבולת שועל, קטניות (עדשים, שעועית יבשה).
  • בתת פעילות של בלוטת התריס, קיימת האטה בתהליכי העיכול, על מנת לזרז את פעילות המעיים מומלץ לצרוך כמות גדולה של סיבים תזונתיים המצויים בדגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עם קליפתם, סובין חיטה, סובין שיבולת שועל ופסיליום.
  • מומלץ עד כמה שניתן לעבור לתזונה אורגנית נקייה מחומרי הדברה, הורמונים ותרופות שונות.

 

מתכונים מרפאים:

  • סושי צמחוני- מומלץ להכין סושי צמחוני בייתי המורכב מאצת נורי, אורז מלא מבושל, רצועות של ירקות כמו גזר, מלפפון, גמבה ולהוסיף אבוקדו, או חביתה. ניתן כמובן לשלב גם דגים.

 

תוספי תזונה מומלצים:

  • קומפלקס ויטמיני B+ויטמין C: הוויטמינים 2B, 3B, 6B וויטמין C נחוצים לייצור תקין של הורמוני בלוטת התריס.
  • חומצת האמינו טירוזין- המשמשת ליצירת הורמוני בלוטת התריס.

 

פעילות גופנית מעוררת את בלוטת התריס לפעולה, ומגבירה את רגישות הרקמות לקליטת הורמוני התריס. לכן יש לשלב בטיפול פעילות אירובית (לפחות 15-20 דקות מדי יום). מחקר שנערך בקרב מבוגרים בגילאי 22-54, שאינם ספורטאים מקצועיים, הראה שלאחר פעילות גופנית סדירה נצפתה ירידה בהפרשת ההורמון TSH ועלייה בהפרשת ההורמון 4T- מצב המעודד את הפרשת ההורמונים מבלוטת התריס. פעילות גופנית חשובה ביותר לאדם בעל עודף משקל, מאחר והיא מסייעת בהגברת חילוף החומרים. למרות שתגובת הגוף לתפריט מצומצם הינה ירידה בקצב חילוף החומרים – כדי לשמר אנרגיה, הוכח שפעילות גופנית מונעת תהליך התייעלות זה. להורדת רמות הסטרס מומלץ לעסוק בפעילות כמו יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך וטיפולי מגע כמו עיסוי, שיאצו ורפלקסולוגיה.

 

מאמרים נוספים

שמן אורגנו אנטיביוטיקה מהטבע

אורגנו הוא שיח רב-שנתי ממשפחת השפתניים, הגדל פרא באזורים הרריים בארצות הים התיכון, כגון יוון ותורכיה. תפרחתו סגולה, עליו באורך של 1-4 ס"מ והוא מגיע לגובה של 20- 80 ס"מ. מקור השם Origanum בשפה היוונית. orus=הר ו-ganus=שמחה, היינו: "שמחת ההר", כנראה בשל נפיצותו על ההרים והגבעות.

שמן זרעי הרימון

שמן זרעי הרימון   שמן זרעי הרימון פועל כתמצית פרי הרימון: הוא נוגד חמצון חזק

מוצרים מהחנות